פסק-דין בתיק ת"א 10415-09

התובע רכש פוליסת ביטוח מהנתבעות 4 ו-5 (להלן גם - הנתבעות). לאחר תקופה שבה הייתה פוליסת הביטוח בתוקף, ביטלו הנתבעות את פוליסת הביטוח. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת סכום החזר דמי הביטוח שהתובע זכאי לקבל בעקבות ביטול הפוליסה.

בהסכמת הצדדים, פסק הדין ניתן על דרך הפשרה, בהתאם לסמכות בית המשפט לפסוק בדרך זו על-פי סעיף 79א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אולם על-פי הסכמת הצדדים, פסק-הדין מנומק.

ההסדר הדיוני

2.         בתובענה זו לא נשמעו ראיות ואף לא הוגשו תצהירים על-ידי הצדדים. התקיים רק דיון אחד ביום 4.1.2011 בפני כבוד השופט מ' בר-עם, שלפניו נשמעה התובענה בתחילה קודם שהועברה להמשך שמיעתה לפניי. בדיון זה נמחקו בהסכמה הנתבעים 3-1 והתביעה נותרה רק נגד הנתבעות 4 ו-5. כן נקבע כי כתב ההגנה מטעם כל הנתבעים הוא זה שהוגש ביום 11.2.2010 ולא כתב הגנה נוסף שהוגש על-ידי עורכי-דין במועד מאוחר יותר.

3.         בפני הצדדים עמדו הצעות בית המשפט בעניין הסדר דיוני שעל-פיו תוכרע התובענה, זו שניתנה על-ידי כבוד השופט מ' בר-עם בדיון מיום 4.1.2011 וזו שהצעתי לצדדים בהחלטה מיום 29.6.2011, לאחר שהתובע לא קיבל את ההצעה הראשונה. הנתבעות 4 ו-5 הסכימו עוד בדיון מיום 4.1.2011 שפסק הדין יינתן על דרך הפשרה, לאחר שהוסברה להם משמעות ההצעה והשלכתה. התובע לעומת זאת, הודיע ביום 24.7.2011 שהוא מסכים למתן פסק דין על דרך הפשרה, ובלבד שיהיה מנומק.

לאחר שהצדדים הודיעו את עמדתם ואת הסכמתם כאמור, ניתנה ביום 24.7.2011 החלטה הקובעת את ההסדר הדיוני על-פי הסכמת הצדדים, וכן נקבעו מועדי הגשת סיכומי טענות הצדדים. ההסדר הדיוני נקבע כלהלן:

                        "בהסכמת התובע שעליה הודיע היום, ובהסכמת הנתבעות 4 ו-5, שעליה הודיעו בדיון 4.1.2011, הצדדים יסכמו בכתב על סמך המסמכים המצויים בתיק בית המשפט, ויינתן פסק-דין מנומק על דרך הפשרה".

סיכומי טענות התובע הוגשו ביום 23.10.2011 וסיכומי טענות הנתבעות 4 ו-5 הוגשו ביום 10.1.2012.

עיקרי העובדות הרלוונטיות

4.         התובע, מוסד שלא למטרת רווח, המנהל את בית החולים לנשים ולמיילדות "הסהר האדום" בירושלים, רכש מהנתבעות 4 ו-5, באמצעות הנתבעים 1 ו-2 (כאמור, נמחקו מכתב התביעה), פוליסת ביטוח אחריות מקצועית ופוליסת ביטוח משולבת לעסק. תחילה נרכשה פוליסה עבור התקופה שמיום 1.12.2006 ועד יום 31.12.2007, ולאחר מכן נרכשה פוליסה נוספת לתקופה שמיום 1.1.2008 ועד יום 31.12.2008.

במהלך שנת 2008 הוחלפה הפוליסה שנרכשה באחרת, שתחולתה לתקופה שמיום 1.9.2008 ועד יום 31.12.2009. לטענת התובע, סכום דמי הביטוח שנקבעו לתשלום עבור פוליסה זו היה בסך של 1,533,333 ש"ח, ואילו לטענת הנתבעות הסכום שנקבע היה בסך של 1,500,000 בלבד. מאחר שכאמור, לא נשמעו ראיות, הודיע התובע בסיכומי טענותיו שלצורך ההכרעה במחלוקת, מוסכם עליו שסכום דמי הביטוח שנקבעו לתשלום הוא כטענת הנתבעות, בסך של 1,500,000 ש"ח (פסקה 27 בסיכומי התובע). לפי טענת התובע, מתוך סכום זה, שילם הוא סך של 1,173,333 ש"ח.

5.         ביום 26.3.2009 הודיעו הנתבעות לתובע על ביטול הפוליסות החל מיום 17.4.2009, וזאת מבלי לציין את סיבת הביטול. הצדדים חלוקים בעניין שאלת סיבת הביטול. לטענת התובע, לא הייתה כל סיבה לביטול הפוליסה, ואילו לטענת הנתבעות, הביטול נעשה בשל ביטול המחאות.

טענת התובע בתביעתו היא, כי משבוטלה פוליסת הביטוח, היה על הנתבעות להשיב לו את יתרת סכום דמי הביטוח. משלא עשו כן, הוגשה התביעה על סך של 462,497 ש"ח, המהווה את יתרת הסכום. על-פי החישוב שערך התובע בסיכומי טענותיו, סכום החזר יתרת דמי הביטוח שהוא זכאי לקבל הוא בסך של 468,013 ש"ח במועד כניסת ביטול הפרמיה לתוקף.

הנתבעות טוענות שהתובע לא זכאי לכל החזר, וזאת ממספר טעמים שעניינם בנסיבות ביטולה של הפוליסה וכן מאחר שהנתבעות זכאיות לקזז סכומים שונים, כפי שיפורט בהמשך הדברים.

טענות התובע

6.         התובע טוען כי על-פי טענות הנתבעות בכתב ההגנה, אין מחלוקת לגבי עצם חובתן להשיב לתובע את יתרת סכום הפרמיה בעקבות ביטול הפוליסות. בעניין זה גם הפנה התובע אל סעיפי הפוליסה שכך נקבע בהם (ב"פוליסה לביטוח משולב לעסק" - בסעיף 5(ב) בפרק בעניין "סייגים ותנאים לכל פרקי הפוליסה"; ב"Medical malpractice Insurance Policy" - בסעיף 5.3.2.1. נספחים א, ב ו-ג' של כתב התביעה).

7.         לטענת התובע, מכתב ההגנה שהגישו הנתבעות עולה שהמחלוקות היחידות הן בשני עניינים אלו: האחד, אופן חישוב יתרת דמי הביטוח שלטענת התובע על הנתבעות להשיב לו, בשים לב למחלוקות בעניין סכום דמי הביטוח שנקבע בפוליסות ולמחלוקות בעניין הסכום ששולם בפועל. השני, עניין טענת הקיזוז שטוענות הנתבעות.

8.         בעניין אופן חישוב יתרת דמי הביטוח, טוען התובע את הטענות הבאות:

לטענת הנתבעות, סכום דמי הביטוח שנקבע בפוליסות הוא בסך של 1,500,000 ש"ח, בשונה מטענת התובע שהסכום הוא 1,533,333 ש"ח. לפיכך הודיע התובע שאינו עומד עוד על טענתו, ולצורך ההכרעה במחלוקות הוא מסכים לסכום הנטען על-ידי הנתבעות. זאת גם מאחר שהסכום שנקבע ברשימה של הפוליסה (נספח ג/1 של כתב התביעה) הוא אכן 1,500,000 ש"ח, כטענת הנתבעות, וגם מהטעם שמשהוחלט שלא תשמענה ראיות, הוא מנוע מהוכחת טענתו בעניין סכום שונה.